אפוטרופסות לקשיש: מתי צריך, איך מבקשים ומה החלופות

הבנק מסרב לתת לבת גישה לחשבון של אמה, בית האבות דורש חתימה של אפוטרופוס, והרופאים שואלים מי מוסמך להחליט. במצבים כאלה משפחות רבות שומעות בפעם הראשונה את המילה אפוטרופסות, ובדרך כלל בלחץ זמן.

אפוטרופסות היא הצעד המשפטי הכבד ביותר שאפשר לנקוט כלפי אדם מבוגר. היא לוקחת ממנו את הזכות להחליט על עצמו ומעבירה אותה לאדם אחר, בפיקוח בית המשפט. לפעמים אין ברירה. אבל החוק בישראל, אחרי תיקון מקיף בשנת 2016, דורש לבדוק קודם כל חלופות פחות פוגעניות. הכתבה מסבירה מתי אפוטרופסות נדרשת באמת, איך ההליך מתנהל, ומה האפשרויות האחרות.

מהי אפוטרופסות ומי ממנה אותה?

אפוטרופוס הוא אדם או תאגיד שבית המשפט לענייני משפחה מינה כדי לנהל את ענייניו של אדם שאינו מסוגל לעשות זאת בעצמו. המינוי יכול להיות לענייני גוף, כלומר החלטות רפואיות, מקום מגורים וטיפול; לענייני רכוש, כלומר כסף, נכסים וחוזים; או לשניהם.

בעקבות התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בית המשפט חייב להעדיף מינוי מצומצם: לתקופה מוגבלת, לנושאים מסוימים בלבד, ורק אם אין דרך אחרת לשמור על האדם. בית המשפט גם חייב לשמוע את דעתו של האדם עצמו, ככל שהוא מסוגל להביע אותה.

לרוב ממונה בן משפחה. כשאין בן משפחה מתאים, או כשיש סכסוך בין האחים, בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס מקצועי או תאגיד אפוטרופסות, שגובה שכר מנכסי האדם לפי תעריף שנקבע בתקנות.

מתי אפוטרופסות נדרשת באמת

אפוטרופסות נדרשת כשמתקיימים שלושה תנאים יחד: האדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו, אין מי שמוסמך לפעול בשמו בדרך אחרת, ויש צורך ממשי בפעולות משפטיות. דוגמאות מהחיים:

• הורה עם דמנציה מתקדמת שצריך למכור את דירתו כדי לממן מחלקה סיעודית, ואין ייפוי כוח מתמשך.
• אדם שנפגע בשבץ ואינו יכול לתקשר, ובני המשפחה חלוקים על הטיפול הרפואי.
• קשיש ערירי שמנוצל כלכלית על ידי אדם זר, ולשכת הרווחה מבקשת להגן עליו.

לעומת זאת, כשההורה עדיין מבין ומסוגל להחליט, גם אם באיטיות, אפוטרופסות איננה הפתרון ואף עלולה להידחות. במצב כזה עדיף ייפוי כוח מתמשך או תומך החלטות, כפי שיוסבר בהמשך.

איך מגישים בקשה לבית המשפט

הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריו של האדם. אפשר להגיש אותה באופן עצמאי, אך רוב המשפחות נעזרות בעורך דין. אלה המסמכים העיקריים:

1. בקשה למינוי אפוטרופוס, עם תצהיר שמסביר למה המינוי נדרש ומדוע החלופות לא מתאימות.
2. חוות דעת רפואית עדכנית, בדרך כלל של פסיכיאטר, נוירולוג או גריאטר, שמתייחסת ליכולת של האדם לנהל את ענייניו.
3. הסכמות בכתב של קרובי המשפחה מדרגה ראשונה, או הסבר מדוע לא התקבלו.
4. הסכמה של האפוטרופוס המוצע לקבל את התפקיד.

הבקשה מועברת לתגובת האפוטרופוס הכללי, ולעיתים גם לתסקיר של עובדת סוציאלית מלשכת הרווחה, שנפגשת עם האדם ועם המשפחה. השופט יכול לזמן דיון ולשמוע את האדם עצמו. ההליך נמשך לרוב כמה חודשים, ובמקרים דחופים אפשר לבקש מינוי זמני.

לאדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס יש זכות לייצוג משלו. הלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים מעמידה לו עורך דין, כדי שקולו יישמע גם כשהמשפחה מאוחדת נגדו.

חובות האפוטרופוס אחרי המינוי

המינוי איננו סוף ההליך אלא תחילתו. אפוטרופוס לרכוש חייב להגיש לאפוטרופוס הכללי, בסמוך למינוי, פרטה: רשימה של כל הנכסים, החשבונות והחובות של האדם. אחר כך הוא מגיש דוחות תקופתיים על ההכנסות וההוצאות, בצירוף אסמכתאות.

כספי האדם חייבים להישמר בחשבון נפרד על שמו, לא בחשבון של האפוטרופוס. פעולות משמעותיות, כמו מכירת דירה, מתנות או הלוואות לבני משפחה, דורשות אישור מראש של בית המשפט. אפוטרופוס שמערבב כספים או פועל בלי אישור עלול להיות מחויב אישית ואף להיות מוחלף.

בצד האנושי, החוק דורש מהאפוטרופוס לשמוע את רצון האדם, לשתף אותו בהחלטות ככל שניתן, ולשמור על אורח חייו ועל כבודו. אפוטרופוס לגוף לא מחליט לבד על מעבר לבית אבות בלי לבדוק את רצונו של ההורה ואת החלופות בקהילה.

מה החלופות לאפוטרופסות?

החוק קובע במפורש שיש להעדיף חלופות. העיקריות שבהן:

ייפוי כוח מתמשך. מסמך שאדם צלול עורך מראש אצל עורך דין מוסמך, ובו הוא קובע מי יטפל בענייניו אם לא יוכל. זו החלופה הטובה ביותר, אבל היא דורשת פעולה לפני שהמצב מתדרדר.

תומך החלטות. בית המשפט ממנה אדם שעוזר לקשיש להבין מידע, לשקול אפשרויות ולממש את החלטותיו, בלי לקחת ממנו את הסמכות להחליט. מתאים לאדם עם ירידה קלה עד בינונית ביכולת, שעדיין יודע מה הוא רוצה אבל צריך ליווי מול הבנק, הרופאים והרשויות.

הסדרים נקודתיים. ייפוי כוח בבנק לפעולות בחשבון, הרשאה לקבלת מידע בקופת החולים, הנחיות רפואיות מקדימות לפי חוק החולה הנוטה למות, או מינוי מיופה כוח רפואי לפי חוק זכויות החולה. הסדרים אלה פותרים בעיות רבות בלי הליך משפטי.

מומלץ לשאול תמיד: איזו בעיה ספציפית אנחנו מנסים לפתור? לעיתים קרובות התשובה מובילה להסדר צר ופשוט, לא לאפוטרופסות מלאה.

שאלות נפוצות

האחים לא מסכימים מי יהיה האפוטרופוס. מה עושים?

בית המשפט יכול למנות שני אפוטרופסים במשותף, לחלק ביניהם תחומים, או למנות איש מקצוע חיצוני. סכסוך מתמשך מאריך את ההליך ופוגע בהורה, ולכן שווה לנסות גישור לפני הדיון. עובדת סוציאלית מלשכת הרווחה יכולה לסייע בשיחה משפחתית.

כמה זמן נמשך המינוי, והאם אפשר לבטל אותו?

בית המשפט קובע את משך המינוי, ולעיתים קרובות הוא מוגבל בזמן ונבחן מחדש. אם מצבו של האדם השתפר, הוא או כל אדם מטעמו יכולים לבקש ביטול או צמצום. גם האפוטרופוס יכול לבקש להשתחרר מהתפקיד.

ההורה מסרב לאפוטרופסות. אפשר למנות בכל זאת?

בית המשפט ישמע את התנגדותו וייתן לה משקל רב. אם ההורה מבין את מצבו ומסוגל להחליט, ההתנגדות עשויה להכריע. אם הוא אינו מסוגל, בית המשפט יבחן אם המינוי הכרחי להגנתו, ויעדיף מינוי מצומצם.

שורה תחתונה

אפוטרופסות היא כלי הגנה חשוב, אך היא נלקחת מהאדם ולא ניתנת לו, ולכן החוק מציב אותה כאפשרות אחרונה. לפני שפונים לבית המשפט, בודקים אם ייפוי כוח מתמשך, תומך החלטות או הסדר נקודתי יכולים לפתור את הבעיה. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בדיני משפחה וזכויות קשישים, או לפנות ללשכה לסיוע משפטי, שמייצגת את האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס, ובמקרים מתאימים גם את המשפחה.