סימנים מוקדמים של דמנציה: מה נורמלי בגיל ומה לא

לשכוח איפה הנחתם את המפתחות זה לא דמנציה. לשכוח למה משמשים המפתחות, זה כבר סימן שמצדיק בירור. ההבדל הזה, בין שכחה רגילה של הגיל לבין ירידה קוגניטיבית אמיתית, הוא מה שמטריד הרבה משפחות, ובצדק.

המילה דמנציה מפחידה, ולכן רבים דוחים את הבירור. אבל בירור מוקדם עוזר דווקא: חלק מהמצבים שנראים כמו דמנציה הפיכים לגמרי, ובמקרים שאינם הפיכים, אבחון מוקדם מאפשר להתארגן, לטפל ולשמור על איכות חיים לשנים רבות.

הכתבה הזאת מסבירה מה נחשב נורמלי בגיל מבוגר, אילו סימנים דורשים תשומת לב, ומה עושים בישראל כשמחליטים לבדוק.

מה נורמלי בגיל ומה לא: הסימנים שמצדיקים בירור

המוח, כמו כל איבר אחר, מאט עם השנים. קצב העיבוד יורד, ולוקח יותר זמן ללמוד דבר חדש או לשלוף שם של שחקן מסרט ישן. זו תופעה נפוצה ואינה מחלה. שכחה נורמלית נראית כך: שוכחים פרט, ונזכרים בו אחר כך. מתבלבלים ביום בשבוע, ומתקנים את עצמכם. צריכים רשימה בסופר, אבל יודעים לקנות לפיה. האדם עצמו מודע לשכחה, ותפקוד היום יום, כמו ניהול כסף, בישול ותרופות, נשאר כמו שהיה.

בדמנציה, ההבדל המרכזי הוא שהשכחה פוגעת בתפקוד ומחמירה בהדרגה. הסימנים המוקדמים הנפוצים:

• שאלות שחוזרות על עצמן באותה שיחה, בלי זיכרון שכבר נשאלו.
• קושי במשימות מוכרות: מתכון ותיק שפתאום לא מצליח, טופס בבנק שנהיה מסובך, חשבונות שלא שולמו.
• התבלבלות במקום או בזמן: לא לזהות רחוב מוכר, לצאת לקנות בשעת לילה.
• קושי במציאת מילים, החלפת מילים במילים לא נכונות, שיחה שמסתבכת.
• הנחת חפצים במקומות מוזרים, כמו ארנק במקרר, וחשד שמישהו גנב אותם.
• שינוי באישיות: חשדנות, אדישות, עצבנות, או הימנעות מחברה ומתחביבים.
• שיפוט לקוי: הוצאות כספיות חריגות, מענה לשיחות טלפון מפוקפקות, הזנחה בהיגיינה.

סימן אחד לבדו אינו אבחנה. שילוב של כמה סימנים, שמחמירים במשך חודשים, כן מצדיק בירור. בני משפחה בדרך כלל מזהים את השינוי לפני האדם עצמו, וזה בסדר להיות אלה שיוזמים.

האם זה בכלל דמנציה? המצבים שמחקים אותה

לפני שמדברים על אלצהיימר, רופא טוב שולל מצבים אחרים שגורמים לבלבול ולירידה בזיכרון, וחלקם ניתנים לטיפול מלא. הנפוצים שבהם: חסר בוויטמין B12, תת פעילות של בלוטת התריס, דיכאון (שאצל מבוגרים נראה לפעמים כמו שכחה ואדישות), הפרעות שינה, התייבשות וזיהום בדרכי השתן.

גורם נוסף שמזניחים הוא תרופות. כדורי שינה, תרופות הרגעה, חלק מהתרופות נגד אלרגיה ונגד בריחת שתן משפיעים על הזיכרון והריכוז, במיוחד כשנוטלים כמה מהן יחד. גם ירידה בשמיעה שלא טופלה גורמת לאדם להיראות מנותק ומבולבל, כשבפועל הוא פשוט לא שומע.

לכן הצעד הראשון הוא ביקור אצל רופא המשפחה, בדיקות דם ובדיקת רשימת התרופות, ולא הנחה מיידית שמדובר במחלה חשוכת מרפא.

איך מתבצע הבירור בישראל

מתחילים ברופא המשפחה. הוא עורך בדיקה קוגניטיבית קצרה במרפאה, מבחן של כמה דקות עם שאלות על תאריך, זכירת מילים וציור שעון, ומזמין בדיקות דם. לפי התוצאות הוא מפנה הלאה: לנוירולוג, לגריאטר, לפסיכיאטר לגיל המבוגר או ישירות למרפאת זיכרון.

מרפאות זיכרון פועלות בכל קופות החולים ובבתי החולים הגדולים, והן כלולות בסל הבריאות עם הפניה. שם עושים הערכה מקיפה: מבחנים קוגניטיביים ארוכים יותר, ראיון עם בן משפחה, ולעתים בדיקת דימות של המוח. ההמתנה לתור עשויה להיות ארוכה, אז כדאי להתקשר למוקד הקופה ולבקש את המרפאה הקרובה עם התור המוקדם ביותר.

לבירור מגיעים עם בן משפחה. האדם עצמו לא תמיד זוכר מה קרה בחודשים האחרונים, ותיאור מהצד עוזר לרופא להבין את הקצב ואת ההיקף של השינוי. כדאי לרשום מראש דוגמאות קונקרטיות עם תאריכים משוערים.

מה עושים אחרי האבחון

אבחון של ירידה קוגניטיבית קלה או דמנציה בשלב מוקדם הוא נקודת התחלה, לא סוף. יש תרופות שמאטות את ההידרדרות אצל חלק מהחולים, ויש התערבויות בלי תרופות שמוכחות לא פחות: פעילות גופנית סדירה, גירוי חברתי, טיפול בשמיעה ובראייה, שינה טובה ואיזון של לחץ דם וסוכר.

זה גם הזמן להסדיר עניינים משפטיים וכלכליים כל עוד האדם כשיר לכך. ייפוי כוח מתמשך נחתם רק כשהחותם מבין את משמעותו, ולכן דחייה עלולה לסגור את האפשרות הזאת. באותו אופן כדאי לבדוק זכאות לגמלת סיעוד מביטוח לאומי, שמבוססת על תפקוד, ולפנות לעובדת סוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית.

עמותת עמדא, האגודה לחולי דמנציה ואלצהיימר ולמשפחותיהם, מפעילה קווי ייעוץ, קבוצות תמיכה והדרכה למשפחות. עבור בני משפחה שמטפלים, זה משאב שכדאי להכיר מוקדם ולא רק במשבר.

נהיגה, כספים ובטיחות: השיחות שאסור לדחות

נהיגה היא בדרך כלל השיחה הקשה ביותר. בשלבים מוקדמים רבים ממשיכים לנהוג בבטחה, אבל הרופא מחויב לפי החוק לדווח למשרד התחבורה על מצבים רפואיים שמסכנים את הנהיגה, והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים מחליט אם לזמן לבדיקה. עדיף שהמשפחה תיזום את השיחה, ולא שתגיע שלילת רישיון בהפתעה.

בכספים, הסימן הראשון הוא לרוב תשלומים כפולים או הזנחה של חשבונות. אפשר להעביר חשבונות להוראת קבע, לצמצם את מסגרת האשראי ולבקש מהבנק התראות על פעולות חריגות. בבית כדאי לבדוק כיריים, מים חמים ומפתחות, ולהוסיף פתק גדול ליד הטלפון עם מספרים חשובים.

בירור מוקדם לא מקצר את הדרך, הוא נותן זמן לתכנן אותה.

שאלות נפוצות

ההורה מכחיש שיש בעיה. איך מביאים אותו לבדיקה?

לא לומר "אתה שוכח", אלא להציע בדיקה כללית, כי הגיע הזמן לבדוק את הוויטמינים ואת השמיעה. רוב הבירור הראשוני נראה כביקור רגיל אצל רופא המשפחה. כדאי לעדכן את הרופא מראש, בטלפון או בהודעה דרך הקופה, שיש חשש למצב הזיכרון.

האם דמנציה תורשתית?

ברוב המקרים לא במובן הישיר. קרוב משפחה חולה מעלה מעט את הסיכון, אבל רוב האנשים עם הורה חולה לא יחלו. גורמי סיכון שאפשר להשפיע עליהם, כמו לחץ דם, סוכרת, עישון, שמיעה ופעילות גופנית, חשובים יותר מהגנטיקה אצל רוב האנשים.

מה ההבדל בין דמנציה לאלצהיימר?

דמנציה היא השם הכללי לירידה קוגניטיבית שפוגעת בתפקוד. אלצהיימר הוא הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה, אבל לא היחיד: יש דמנציה שנובעת מפגיעה בכלי הדם במוח, דמנציה עם גופיפי לואי, ואחרות. סוג הדמנציה משפיע על הטיפול, ולכן האבחון המדויק חשוב.

שורה תחתונה

שכחה שמתקנת את עצמה ולא פוגעת בתפקוד היא חלק מהגיל. שכחה שמחמירה, חוזרת ומשבשת את היום יום דורשת בירור, וכמה שיותר מוקדם, כי חלק מהגורמים הפיכים ואת השאר קל יותר לנהל בהתחלה. הצעד הראשון פשוט: תור לרופא המשפחה המטפל, בליווי בן משפחה ועם דוגמאות ביד. הוא זה שיחליט אם נדרשת הפניה למרפאת זיכרון ומה הבירור המתאים.