ריבוי תרופות אצל מבוגרים: איך מונעים טעויות ותופעות לוואי

מבוגרים רבים בישראל נוטלים חמש תרופות קבועות ביום ויותר, ולא מעטים נוטלים עשר. כל תרופה נכנסה לרשימה מסיבה טובה, אבל לא תמיד מישהו בודק איך כולן עובדות יחד. התוצאה מוכרת לכל משפחה: סחרחורת, נפילה, בלבול, עצירות או חולשה שמייחסים לגיל, כשבפועל האשמה בתרופות.

ריבוי תרופות, פוליפרמסי בשפה המקצועית, הוא אחת הסיבות הנפוצות לאשפוז של מבוגרים שאפשר היה למנוע. הוא לא נובע מרשלנות של רופא אחד, אלא ממערכת שבה רופא המשפחה, הקרדיולוג, האורתופד ורופא המיון כותבים מרשמים, וכל אחד רואה רק חלק מהתמונה.

הכתבה הזאת מסבירה מה הסיכונים, אילו תרופות דורשות זהירות מיוחדת אחרי גיל 65, ואיך משפחה בישראל עושה סדר, בעזרת הרופא והרוקח של הקופה.

למה הגוף המבוגר מגיב אחרת לתרופות

עם הגיל הכליות והכבד מפרקים ומפנים תרופות לאט יותר. מינון שהיה מתאים בגיל 50 עלול להצטבר בדם בגיל 80 ולגרום לתופעות לוואי. גם הרכב הגוף משתנה: פחות מים ושריר, יותר שומן, ולכן תרופות מסוימות נשארות בגוף זמן רב יותר.

המוח רגיש יותר. תרופות שמשפיעות על מערכת העצבים, כמו כדורי שינה, תרופות הרגעה ומשככי כאבים חזקים, גורמות אצל מבוגרים לבלבול, לישנוניות ביום ולנפילות, גם במינונים שנחשבים נמוכים. לכן העיקרון בגריאטריה הוא להתחיל נמוך ולעלות לאט, וגם לשאול על כל תרופה: האם היא עדיין נחוצה.

אילו תרופות דורשות זהירות מיוחדת אחרי גיל 65?

יש רשימות בינלאומיות של תרופות שאינן מומלצות למבוגרים או שדורשות מעקב צמוד. הקבוצות שחוזרות בהן:

• כדורי שינה ותרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים: מעלים סיכון לנפילות, לשברים ולבלבול.
• תרופות עם השפעה אנטיכולינרגית: חלק מהתרופות נגד אלרגיה, נגד בריחת שתן, נגד סחרחורת ונוגדי דיכאון ישנים. פוגעות בזיכרון וגורמות ליובש בפה ולעצירות.
• משככי כאבים נוגדי דלקת, גם ללא מרשם: מסוכנים לכליות, ללחץ הדם ולקיבה, במיוחד יחד עם מדללי דם.
• תרופות ללחץ דם במינון גבוה מדי: גורמות לירידת לחץ דם בקימה, ומכאן לנפילות.
• תרופות לסוכרת שמורידות סוכר בחדות: אצל מבוגרים סוכר נמוך מסוכן יותר מסוכר גבוה במקצת.
• מדללי דם: תרופות חיוניות, אבל דורשות מעקב ותשומת לב לכל תרופה או תוסף חדש.

אף אחת מהתרופות האלה לא אסורה. השאלה היא תמיד תועלת מול סיכון אצל האדם הספציפי, וזו שאלה לרופא, לא להפסקה עצמאית.

איך עושים סדר: רשימה אחת, מארגן שבועי וסקירה בקופה

הצעד הראשון הוא רשימה אחת מעודכנת. אוספים את כל מה שההורה נוטל, כולל תרופות ללא מרשם, ויטמינים, תוספים, טיפות עיניים ומשחות, ורושמים: שם התרופה, מינון, שעה, מי רשם ולמה. את הרשימה שומרים בארנק ובטלפון ומעדכנים אחרי כל ביקור אצל רופא.

לנטילה עצמה עוזר מארגן תרופות שבועי, שממלאים פעם בשבוע בשעה קבועה ובלי הסחות דעת. בתי מרקחת של קופות החולים מציעים גם אריזה מוכנה לפי ימים ושעות, וכדאי לשאול עליה כשההורה מתבלבל או כשמטפל מסייע בנטילה.

השירות שרוב המשפחות לא מכירות הוא סקירת תרופות. בכל הקופות פועלים רוקחים קליניים שעוברים על הרשימה של מטופל מבוגר, מאתרים כפילויות, אינטראקציות ומינונים שאינם מותאמים לתפקוד הכליות, וממליצים לרופא על שינויים. השירות כלול בסל, וההפניה מגיעה מרופא המשפחה או דרך בית המרקחת של הקופה. מבקשים אותו אחרי כל אשפוז, אחרי נפילה, כשמתווספת תרופה חמישית או כשמופיע בלבול חדש.

לביקור מגיעים עם השקית: כל הקופסאות, כולל התוספים ומה שנקנה בבית מרקחת פרטי. הרוקח והרופא רואים מה נלקח באמת, לא רק מה שרשום במחשב.

הפסקת תרופות: מתי פחות זה יותר

גריאטרים מתייחסים להורדת תרופות כאל טיפול לכל דבר. תרופה שנרשמה לפני עשר שנים למצב שכבר חלף, תרופה שנוספה כדי לטפל בתופעת לוואי של תרופה אחרת, או תרופה מונעת שהתועלת שלה נמדדת בעשרות שנים קדימה, כל אלה מועמדות לבדיקה מחדש.

הפסקה נעשית תמיד בהדרגה ובפיקוח. חלק מהתרופות, ובראשן כדורי שינה, נוגדי דיכאון ותרופות ללב, אסור להפסיק בבת אחת. השאלה שכדאי לשאול את הרופא על כל תרופה ברשימה היא פשוטה: מה יקרה אם נפסיק אותה, ואיך נדע אם זה היה נכון.

הטיפול הטוב ביותר הוא לא תמיד תרופה נוספת. לפעמים הוא תרופה אחת פחות.

הסימנים שמחייבים לפנות לרופא מיד

יש תופעות שאסור לייחס לגיל ולחכות איתן לביקור הבא:

1. בלבול חדש או ישנוניות פתאומית, במיוחד אחרי תרופה חדשה או שינוי מינון.
2. נפילה, סחרחורת בקימה או החשכה בעיניים.
3. דימום: מהאף, מהחניכיים, שתן אדום או צואה שחורה, בעיקר אצל מי שנוטל מדללי דם.
4. ירידה חדה בכמות השתן, נפיחות ברגליים או קוצר נשימה חדש.
5. רעד, הזעה או חולשה אצל חולה סוכרת, שעלולים להעיד על סוכר נמוך.

במקרים כאלה פונים לרופא המשפחה באותו יום, למוקד הרפואי של הקופה בערב, או למיון כשהמצב חמור. כדאי לקחת את רשימת התרופות, כי היא הדבר הראשון שהרופא יבקש.

שאלות נפוצות

האם תוספי תזונה וצמחי מרפא נחשבים תרופות?

לצורך העניין כן. תוספים טבעיים משפיעים על קרישת הדם, על הכבד ועל ספיגת תרופות אחרות. כל תוסף חייב להופיע ברשימה ולהיות מדווח לרופא ולרוקח, גם אם נרכש בלי מרשם.

ההורה מתעקש על כדור השינה שלו כבר עשרים שנה. מה עושים?

לא מפסיקים לבד, אבל מבקשים מהרופא תוכנית גמילה איטית וחלופות: שגרת שינה קבועה, פעילות ביום, פחות קפאין, ותרופות שינה בטוחות יותר למבוגרים. גמילה הדרגתית מצליחה אצל רבים, ולרוב השינה אחריה טובה יותר, לא גרועה יותר.

איך מוודאים שההורה באמת לוקח את התרופות?

מארגן תרופות שבועי מראה בבירור מה נלקח ומה נשאר. אפשר להוסיף תזכורת בטלפון או שיחה קבועה בשעת התרופות. כשיש קושי מתמשך, זה בעצמו סימן לשוחח עם הרופא על פישוט המשטר: פחות תרופות, פחות פעמים ביום.

שורה תחתונה

ריבוי תרופות הוא מצב שאפשר לנהל, בתנאי שמישהו רואה את התמונה המלאה. רשימה אחת מעודכנת, מארגן שבועי, סקירת תרופות אצל הרוקח הקליני של הקופה ושאלה קבועה על כל תרופה, האם היא עדיין נחוצה, מונעים חלק גדול מהנזק. שום שינוי ברשימה לא נעשה לבד: את ההחלטה על הוספה, הפחתה או הפסקה מקבלים יחד עם הרופא המטפל, שמכיר את ההיסטוריה הרפואית המלאה.